בפברואר 1946 זכיתי במרוץ הכי חשוב שלי, והייתי הזרע הכי מהיר בתחרות הזרע, ו-9 חודשים מאוחר יותר ב-18 באוקטובר הגחתי לאוויר העולם.
כשהמיילדת הפליקה לי בטוסיק הייתי התינוק הראשון ב"אסותא" שצחק ולא... בכה.
משפחתי שהגיעה ארצה ב 1933 לא הכירה את מוראות השואה, ולא הורישה לי שריטות, ובוודאי לא כיפופים בשאסי, וזכיתי לילדות מאושרת והורים אוהבים ואהובים,
לו יכולתי, לא הייתי בוחר באחרים.